הכי רחוק שאפשר

"הכי רחוק שאפשר" ספרו החדש (השלישי במספר) של אלון חילו, שראה אור בינואר 2012 בהוצאת "ידיעות ספרים", הוא רומן מפתיע, משעשע ומרענן, הבנוי במתכונת של חליפת אימיילים ומכתבים לאורך שלוש שנים של הרפתקאות ותהפוכות.

 

במרכז הרומן שתי דמויות: נדב בן ה-18, חייל הסובל משירות קפקאי מצחיק במידה שהוא מייאש בבסיס אנטנות נידח בקצה הנגב, והדוד מיכאל, שמחליט בגיל 60 לצאת למסע ספונטני וקפריזי עד לקצווי תבל ועד לעומקי הנפש.

 

בספרו השלישי מצליח אלון חילו להעפיל אל פסגות חדשות של יכולת ספרותית מעולה ובורא עולם מורכב ושלם, הסובב סביב שתי דמויות חיות עד כדי כך שאין אפשרות לדמיין שהפסיקו להתקיים רק משום שפסקה הקריאה.

 

מיכאל ונדב, שעוברים במהלך הספר שני תהליכים ישראליים הפוכים אך משלימים, האחד אל עבר הרוחניות והשחרור והשני אל עבר הצבאיות והחספוס, לא רק משקפים אלמנטים מחייו של הקורא אלא גם מחלחלים לתוכם, עוצרים אותו במהלך יומו, ועלולים להשפיע עליו ועל המשך חייו באופן המיסטי השמור לספרות יפה באמת.

 עוד על הכי רחוק שאפשר 


אחוזת דג’אני  

"אחוזת דג'אני" הוא ספרו השני של אלון חילו, שראה אור בהוצאת "ידיעות ספרים" בפברואר 2008, ועורר מיד עם צאתו פולמוס ציבורי וסקנדל ספרותי. הספר זכה לתרגום לשפות רבות ולשבחים בארץ ובחו"ל.

 

"אחוזת דג'אני", שייזכר גם כמנושל פרס ספיר לשנת 2009, מגולל את סיפור תקופת העלייה הראשונה מנקודת מבט משולבת – יהודית וערבית, באמצעות יומנים פיקטיביים של שתי דמויות, אגרונום ציוני נלהב מצד אחד, וילד מוסלמי דיכאוני מצד שני.

    עוד על אחוזת דג'אני